בית המשפט מכה אתיופים- דיני עונישין ודיני פיצויין מקלים להורגי אתיופים 

ב-25/11/09

אנו עדים למשפט מדווחים בכלי התקשורת על תוצאות המשפט המפתיעות בגין רצח של נער בן 17 מבני העדה.

 "בית המשפט קיבל הסדר הטיעון מקל שגובש עם מוחמד אלעיסאווי, שהורשע בהריגה. התוצאה: הדורס יישב בכלא לא יותר מ-4 שנים וחודשיים" בחדשות.

זו התקרית:

אלעיסאוי המואשם בהריגה , הריח ריח כבד של שתן סמוך למוסך שבבעלותו. הוא הזעיק מספר בני משפחה, וכך התפתחה קטטה עם חבורת צעירים שהיתה שם. לאחר שנדקר במצחו נכנס התוקף לרכבו ודרס את ביינסון(הנער האתיופי) שוב ושוב. גם כשזה כבר דימם על הכביש. 

 מצלמות האבטחה הנציחו את אותם רגעים קשים, וכך נראה על גבי המצלמות שאותו פושע דורס שוב ושוב את הנער .

הנער, כאמור נהרג, נשארה רק המשפחה השכולה שביקשה ממערכת המשפט והחוק למצות את הדין.

 

 בינתיים הלך עו"ד הממולח והשיג עבורו עיסקת טיעון בו הוא ירצה אבע שנים וחודשיים מקסימום וישלם פיצויים בסך 50,000ש"ח לבני משפחתו הנותרים.

 עוד חודש ייגזר דינו של אלעיסאווי, ואני קוראת מכאן אל המשפחה החברים ובני העדה.

הגישו עירעור!

אני פורשת לפניכם את דיני העונשין, של מדינת ישראל- הם לא קשים להבנה ותראו כי:

 פעמיים כי רע: 1.חוק העונשין-ודיני עונשין=בדיחה! א. כתב האישום- שבו נאשם- הריגה ולא רצח ב.העונש שקיבל 2.דיני פיצויין=בדיחה!

על פי דיני עונשין(חוק העונשין).
פרק י: פגיעה בגוף
סימן א'-גרימת מוות ברשלנות
סעיף הריגה {א/212.213}
298. הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו -מאסר עולם.
299. (בוטל)
 {רצחא/214. 215}
(א) העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו- מאסר עולם וזה בלבד:
(1) הגורם במזיד, במעשה או מחדל אסורים, למותו של אביו, אמו ,סבו או סבתו:
(2) גורם בכוונה תחילה למותו של אדם:
(3) הגורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה
(4) הגורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.
(ב) מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י-1050, דינו-מיתה.
{עונש מופחת  תיקון מס' 44}
300א. על אף האמור ליעל בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחת מאלה:
(א) במצב בו, בשל הפגיעה הנפשית החמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח'
(1) להבין את אשר הוא עושה או הפסול שבמעשהו:או
(2) להימנע מעשיית המעשה.
(ב) במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות העניין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי סעיף 34טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית, צורך או כורח, לפי סעיפים 34י, 34יא, 34יב.
(ג) כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו.

כוונה תחילה {א/216}
301. (א) לעניין סעיף 300, יראו ממית אדם ממי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמית, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתוכף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או הכין מכשיר שבו המית אותו.
(ב) לעניין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתי מסויים מבני משפחתו או מבני גזעו.
(ג)כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני הביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן שלפני המעשה.

אלו הם חוקי מדינת ישראל בגין הריגה/רצח
לא קשים להבנה, ובטח לא לשופט מהולל, בתחום הפלילי.
אם יתקשה השופט :ערוץ 2 ישלחו לו את הקלטת להוכיח שלא הייתה זו הריגה המחייבת מאסר עולם אף היא. אלא רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 301.א." יראו ממית בכוונה תחילה אם החליט להמית, והמית בדם קר............ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או הכין מכשיר שבו המית אותו."
הנאשם פנה לרכבו והכין את הרכב ונסע הלוך ושוב לוודא הריגה - זה לא הריגה זה רצח בכוונה תחילה.
ניתן להסתכל על סעיף ההקלות. הוא לא עונה על אף אחת מאלה.
כנראה שנוסף חוק חדש המקל בגין הריגת כלבים/ חתולים/ אתיופים
חבל שלא יידעו אותנו.
פיצויים: אגב, פיצויים בגובהה של 50,000ש"ח לבני המשפחה- מה זו בדיחה?
האתיופית הנדרסת קיבלה 10,000ש"ח פיצויים , ועכשיו הבדיחה הזו
על חשבוננו, בני העדה.
  איפה כל האגודות המשפטיות שמסייעות לאתיופים?איפה הסיוע המשפטי? איפה אגודות האזרח?
זה עלבון, למשפחה ולכלל האוכלוסיה בני העדה- מזלזלים פה בנפשות שלנו.
אולי יוצאים מנקוד' שדיני פיצויים הם לא נושא קל לדבר עליו שלנגד עיינך עומד דמותו של אהובך הכרוך בתכריכים.   אגב, ארבע וחצי שנים שניתנו לעבריין- הם כוללים את תקופת מעצרו עד למשפט, ואף יתכן ויקבל שליש על התנהגות טובה וישתחחר בתום 3 שנים מיום מעצרו( היום שנעצר, וישב בתנאי מעצר ולא מאסר- למי שלא יודע זה לא בית כלא) ולא מיום מאסרו (היום שאחרי שהורשע בבית משפט)

הגישו ערעור! גם אם צבענו אקזוטי, אנחנו בני אדם. החיים שלנו הם לא בדיחה, ולא ייתכן שבית המשפט יקל ראש בהריגתינו. לא בעונשין ולא בפיצויין. לא ייתכן, שההפלייה תהיה בחיינו וגם במותינו. כולנו חוזרים אל האדמה מתפוררים ומתמזגים עימה.  את הנפש אנחנו מוסרים לבורא- ולנפש אין צבע. לא בחיינו ולא במותינו